מאת אבישי אלבוים/מנהל ספריית הרמב”ם

בס”ד

     שמתי לב כי בכל מה שכתבתי  לבלוג יש מוטיב מרכזי , שבו אני  חוזר-חורז ואומר: הספריה  היא מקום מפגש בין אנשים ועם אנשים. הספרים הם רק הרקע.

     הנה גם כל סיפור כתב היד שהצלחנו להחזירו ארצה מברלין (ראה כתבות בבלוג) תלוי ועומד על זה.

בשבוע שעבר התפרסמה כתבה בעיתון “הארץ” על כתב יד ישן שנגנב מאתנו ונמכר מיד ליד עד שהגיע לספריה בברלין, שרכשה אותו תמורת סכום כסף לא מבוטל. הכתבה “עשתה גלים” ובעקבותיה באו ראיונות נוספים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית.  הדרך להביא את הכתב יד הביתה הייתה רצופה מכשולים ועדיין לא הגיע הכתב יד פיזית אלינו, אם כי יש הסכמה על כך. אני אספר על קטע אחד בתהליך, שעה שכמעט והתייאשתי מלהשיג את הכתב יד ואיך עזרה בלתי צפויה של קורא בספרייה הושיעה אותי. כשקבלתי את ה’ידיעה המודיעינית’, כי הכתב יד נרכש ע”י הספריה ההיסטורית של ברלין (האינטרס שלהם בו  היה היות וכתב היד נכתב בברלין ע”י תלמיד חכם מקומי), פניתי לייעוץ משפטי  במחלקה המשפטית שלנו בעיריית תל אביב. באתי ובקשתי מהם שיתבעו את כתב היד חזרה. נעניתי כי לפי החוק עומדת לקונה הגנה כיון שקנה את המוצר בתום לב. זאת אומרת – אין מה לעשות, מנקודת מבט משפטית. לאחר כמה ימים בא לבקרני משתמש ותיק בספריה, שבשעתו עזרתי לו רבות בהכנת ‘אילן יוחסין’ של משפחתו, אותו הגיש לאמו ליום הולדתה ה-90. (במאמר מוסגר: התוצר של אותה עבודה היה רשימת שמות אבות המשפחה עד אדם הראשון. כשהוצגה בפני העבודה הסופית היא השתרעה על גליון באורך של שלשה מטרים! תצלום מוקטן שלה מוצג על הקיר במשרדי ). היות ויש לנו יחסי ידידות מאז וכתוצאה מכך ידעתי שהוא עו”ד, שעיסוקו בהשבת רכוש יהודי מגרמניה, שאלתי אותו מה דעתו המקצועית. להפתעתי, נענה לי כי למיטב ידיעתו החוק בגרמניה שונה מהחוק כאן. הוא הריץ שאילתא למשרד עורכי דין בגרמניה הנמצא עמו בקשרי עבודה וקיבל אישור בכתב על כך. עם המכתב מגרמניה פניתי שוב למחלקה המשפטית והצגתי את הידוע לי, שיש ‘קייס’ משפטי. ואכן, על סמך המידע החדש, שהביא לי אותו עו”ד, התחלנו בחילופי מכתבים בין המחלקה המשפטית שלנו לספריה בברלין עד לגמר הטוב של הפרשה. 

     זאת גם הזדמנות טובה בשבילי לחזור ולהודות לעו”ד ד. על הייעוץ המשפטי שנתן, שלא על מנת לקבל פרס.  

           מאת יהודית איזובר - אחראית ספרית ילדים.

     אתם זוכרים את הימים הראשונים בביה”ס בתחילת כל שנת לימודים? סוף סוף עולים לכתה גבוהה יותר. עוברים לבי”ס חדש או לחדר כיתה הנמצא בקומה אחרת. סדר היום ומערכת השעות עדיין מבולבלים. תוהים מי יישב לצדנו? מי יהיו המורים? והחברים…? הציוד אולי חדש ונקי אבל לא ממש מוכר או שלנו. כותבים במחברת בכתיבה תמה .מבטיחים לעצמנו להשתדל יותר,  לא לדחות את החובות ושיעורי הבית. בימים אלו של ראשית ספטמבר חשים דרוכים וקשובים באמת. הלב נכון לקראת הבאות.

ע. הלל בספרו האוטביוגרפי “תכלת וקוצים” מספר לנו על כך: “בבוקר שאחרי ראש-השנה נכנסנו לכיתה, והתיישבנו, שניים שניים לשולחן. אמה, המורה החדשה, אמרה לנו: שלום ילדים, וחילקה לנו מחברות חדשות וקלמרים חדשים מעץ, ועפרונות ומחקים ומחדדים חדשים ואחר-כך כתבה על הלוח:   ג’ תשרי שנת התרצ”ב ואמרה: מי שרוצה, או שיודע קצת לכתוב, שיכתוב מה שכתבתי על הלוח. אני שידעתי קצת לכתוב, כבר מזמן, הוצאתי את העפרון החדש, הכנסתי את הקצה החד שלו לתוך המחדד החדש והתחלתי לסובב. מתוך המחדד יצא ריח טוב של עפרון ונפלו שבבים קטנים משולשים.  ובקצה השני של העפרון, הופיעה תמונה קטנה של בנימין זאב הרצל. אבל כשהמשכתי לסובב נעלמה התמונה. וכשהמשכתי והמשכתי לסובב הופיע שוב בנימין זאב הרצל ונעלם והופיע עד שהעפרון נהיה מחודד כמו מקור של חוחית.

     אז פתחתי את המחברת החדשה וקרבתי את העפרון, עם החוד, אל הדף הלבן ולחצתי קצת על העפרון, אבל לא מדי, שהעופרת לא תישבר, וכתבתי באותיות הכי יפות שרק יכולתי:

       ג’ תשרי שנת התרצ”ב

      והרגשתי שאני מאושר”.

     ימי האושר והחסד האלה לפעמים הם קצרי מועד אך כמה טוב להיזכר בהם כאשר מוצאים אותם בספרים! 

     זיכרונותיו של עמית ויסברגר “עיניים“) גליון  מס’ 86) מביה”ס שלו, הם אולי מתקופה אחרת של שנת הלימודים, חוד הקשב כבר קהה והמחשבות שלו נודדות לכיתה המקבילה:

“     אני לא יודע למה הכיתות המקבילות תמיד נראו לי טובות יותר מהכיתה שלי. בכיתות המקבילות, כך נדמה לי, היו המורות חביבות יותר, הנוף מהחלונות היה מעניין יותר והתלמידים קיבלו פחות שיעורי בית. בכיתות המקבילות למדו הבנות הכי יפות. בכיתות המקבילות היו יותר שיעורים חופשיים. ואפילו, כמה מרגיז, הן היו ממוקמות בתחילת המסדרון, וכך היו התלמידים שלמדו בהן רצים פחות והיו להם כמה שניות נוספות של חופש…”

    הספרניות בספריית הילדים מאחלות לכולכם הצלחה בלמודים ומזמינות אתכם  לרגעים או לשעות חסד עם ספרי הילדים והנוער.

קבלנו ספרים חדשים מקסימים. איזה יופי!

By MATTI FRIEDMAN, Associated Press Writer Tue Sep 9, 10:22 AM ET

JERUSALEM - A 215-year-old Jewish manuscript discovered missing a decade ago will be returned by the German library where it surfaced, an Israeli official said Tuesday.

Israeli Embassy officials are currently arranging the manuscript’s transfer from the German National Library in Berlin back to Israel, said Avigdor Levin, the top cultural official at the Tel Aviv municipality.

A 1998 inventory check at the city’s Rambam Library revealed that the one-of-a-kind manuscript was missing. Titled “The Book of the Levite’s Worship,” it was a treatise on Jewish law written by a Berlin rabbi in 1793.

The police had no leads on the possible thief and closed the case, Levin said.

A year later, the manuscript was offered at auction at Sotheby’s in New York for between $16,000 and $18,000 and was not purchased, but was later sold to an unidentified dealer and disappeared again before the Israelis could put their hands on it, he said.

The manuscript was finally found thanks to a stroke of luck. In 2005, a manuscript specialist at Israel’s national library in Jerusalem received a copy of a book being held by the German National Library and realized it was the “Levite’s Worship.”

After a legal team established that it was indeed the missing book, the German library agreed to return it to Tel Aviv. Levin said the Germans displayed “a lot of good will.”

“We are getting it back under the understanding that they held a stolen article without knowing. They thought returning it would be the right thing to do,” Levin said.

The German National Library did not immediately comment Tuesday.

The identities of the thief and the dealers who bought and sold the manuscript remain unknown. “We’re not interested. We only want to see the book back here,” Levin said.

The manuscript was among the most valuable of the some 200 held at the Rambam Library, said the library’s director, Avishai Elboim.

“We’re happy to be getting back something we’ve been seeking for so long,” Elboim said. “It’s very rare to get something like this back — usually they cross the border and then just disappear.”

מאת: מתי פרידמן, כותב אסוסיאייטד פרס, יום שלישי 9 לספטמבר בשעה 10.22 בבוקר שעון מזרח ארה”ב 

ירושלים – כתב יד יהודי בן 215 שנה שאבד לפני כעשור, יוחזר על ידי הספריה בגרמניה לאחר שהתגלה, נמסר ביום ג’ על ידי נציגים רשמיים מישראל.  

עובדי השגרירות הישראלית מארגנים את העברת כתב היד מהספרייה הלאומית של גרמניה בברלין לישראל, מסר אביגדור לוין, מנהל אגף התרבות והאמנויות של עיריית תל אביב. 

בבדיקה שגרתית שנערכה בשנת 1998 בספריית הרמב”ם, התגלה שכתב היד הנדיר נעלם. כתב היד “ספר עבודת הלוי” נכתב על ידי רב בברלין בשנת 1793 ומכיל מסה על עבודות הלויים. 

לדברי לוין, למשטרה אין כל ידע על חשודים במעשה ולפיכך סגרה את התיק. 

שנה מאוחר יותר, כתב היד הוצע למכירה בסות’בי ניו יורק בסכום 16,000$ עד 18,000$, אך לא ניקנה. מאוחר יותר הוא נמכר לסוחר בלתי ידוע ונעלם לפני שהישראלים יכלו לשים את ידם עליו. 

כתב היד נימצא הודות לקצת מזל. בשנת 2005 קיבל מומחה לכתבי יד מהספרייה הלאומית בירושלים העתק של הספר שנימצא בספרייה הלאומית בגרמניה, והבין שמדובר ב”ספר עבודת הלוי“. 

אחרי שצוות משפטי וידא שאכן מדובר בכתב היד שנעלם, הסכימה הספרייה בגרמניה להחזירו לתל אביב. לוין מציין שהגרמנים הראו “הרבה רצון טוב“. 

“אנו נקבל את כתב היד תוך הבנה שהוא היה ברשותם ללא כל ידיעה שהספר נגנב. הם האמינו שהחזרת הספר הוא הדבר הנכון לעשותו” הוסיף לוין. 

הספרייה הלאומית בגרמניה לא הגיבה לידיעה ביום ג‘. 

זהות הגנב והסוחר שקנה ומכר את כתב היד אינם ידועים. “אין אנו מעוניינים. כל שאנו רוצים הוא שכתב היד יוחזר” אומר לוין. 

כתב היד הוא אחד מהספרים בעלי הערך הרב ביותר בין 200 הספרים בספריית הרמב”ם, מציין מנהל הספרייה אבישי אלבוים.  

“אנחנו מאושרים שנקבל חזרה משהו שחיפשנו כל כך הרבה זמן” אומר אלבוים. “נדיר לקבל חזרה משהו כזה – בדרך כלל כתבי יד כאלה חוצים את הגבול ונעלמים“.

(תרגום של רינה גולן)